הניסיון שד"ר פאריש מ-International SOS צבר בעשור האחרון כמפקח על התפעול בתחום הבריאות במקומות רבים בעולם, מאוסטרליה הרחוקה ועד לאסדות הנפט בים הצפוני, לימד אותו שכל משבר בתחום הבריאות נובע מבעיה נפוצה.
"חייבים תוכנית," אומר ד״ר פאריש. "וצריך לקבל החלטות בהתאם לתוכנית – במהירות."
הפילוסופיה הזו היא אחת הסיבות לכך ש-WeWork עובדת עם ד"ר פאריש ועם International SOS, חברה לשירותי בריאות ובטיחות, כדי להכין פרוטוקולים מקיפים בנושאי בריאות ובטיחות, על מנת להפחית את הסיכונים הנובעים מנגיף הקורונה בכל מיקומי WeWork. הפעולות ש-WeWork נוקטת לשיפור הבריאות והבטיחות קיבלו לאחרונה אישור גלובלי לעמידה בדרישות של Bureau Veritas, גוף עם הכרה בינלאומית לבדיקות, פיקוח והסמכה. דיברנו עם ד"ר פאריש על האופן שבו International SOS מסייעת לארגונים לקדם את נושא הבטיחות בזמן המגפה, ועל מה שכל צוות תפעול צריך לדעת לגבי שיטות עבודה המומלצות למניעת ההתפשטות של נגיף הקורונה.
WeWork: עכשיו כשאנשים חוזרים למשרד, מה צריכים לעשות צוותי תפעול בניינים כדי לקדם את נושא הבטיחות?
אם חושבים על כל הסיכונים שקיימים במשרד כרגע, נגיף הקורונה הוא המדאיג ביותר. אנחנו יודעים שכדי לנהל את מגפת הקורונה, דרושה גישה מרובדת. כדי להפחית את הסיכון צריך לקבוע מדיניות שמחייבת שימוש במסכות, צריך לאכוף ריחוק חברתי והיגיינה סדירה, וגם לבדוק את מערכות האוורור ולוודא שהן נקיות ולא מפזרות את הנגיף בכל מקום העבודה. אלה הם חלק מהתחומים העיקריים שאנחנו בודקים.
מלבד זאת, חייבים לקבוע תוכנית התמודדות במקרה של הדבקה. אם יש אדם שנדבק בצוות העובדים או באחד המיקומים, איך מתמודדים עם זה? האם צריך לעקוב אחרי מגע בין אנשים בעצמנו, או שאפשר להסתמך על המערך של מערכת הבריאות? ככלל, אנחנו ממליצים לארגונים להקים מערך מעקב משל עצמם, כי הרבה פעמים מערכות הבריאות הציבוריות לא יכולות לרדת לרמת הפירוט כפי שהייתם רוצים.
האם הצוותים עלולים להתקל בסיכונים מפתיעים? יש סיכונים שקשה יותר לאתר?
אני חושב שהיום, רוב צוותי התפעול מודעים לסיכונים. ובעזרת מומחים כמונו, הם בחנו את האמצעים שיישמו וערכו שינויים בסביבות העבודה. הדברים העיקריים שמפתיעים אותנו הם לא הבניינים וסביבת העבודה, אלא האנשים שנכנסים לבניין, אנשים יכולים להיות שאננים או שכחנים, או פשוט לבחור שלא להישמע לכללים. וזה משהו שעדיין מפתיע אותי.
לדוגמה, לפני כמה ימים היינו בסיור וידאו (לא מיקום של WeWork), ובסוף הסיור אמרנו בדיפלומטיות רבה: "תראו, זה בסדר – אבל פשוט מפתיע לראות שני אנשים בחדר האוכל שמקרבים את הכיסאות כדי לשבת יחד ומורידים את המסכות, למרות כל השילוט." אלה דברים שעדיין מפתיעים אותנו.
צוותי תפעול בניינים נקטו באמצעים כמו שיפור מערכות מיזוג האוויר, אבל מה בנוגע לדרכים גמישות יותר, חברתיות ופסיכולוגיות לשיפור הבריאות והבטיחות?
הנחיות פסיכולוגיות שוטפות הן חשובות במיוחד, כדי להזכיר לאנשים שישנם סיכונים ושצריך לפעול כדי למנוע אותם. בחלק מהמקרים מדידת חום יכולה לעבוד טוב, אם זו אפשרות מתאימה: יש מעט ביסוס מדעי מאחורי זה, אם בכלל, מכיוון שבמקרים רבים לא מופיעים תסמינים אצל אנשים שנדבקו בנגיף ולחום גבוה יכולות להיות כל מיני סיבות, שלא קשורות לקורונה. כך שלא מדובר בשיטה יעילה לאיתור חולים. אבל היא כן מחזקת עבורנו את המסר. הלכתי למרפאה שלנו בסקוטלנד. אנחנו מודדים חום לכל מי שנכנס, וצריך גם למלא שאלון על תסמינים ומגע עם אנשים. התגובה המנטלית שלי הייתה מדהימה בעיניי. הבדיקות בכניסה גרמו לי לחשוב קצת יותר לעומק על הסכנה הפוטנציאלית שבה אני מעמיד אחרים, אם אני נשא של הנגיף.
צריך גם לשנות בעדינות את העמדות של אנשים ולגרום להם לחשוב כל הזמן על הדברים האלה, בעזרת שילוט מתאים או עם תוכנית תמריצים שכוללת הצעה כמו: "אם תמצאו משהו שפספסנו, תקבלו פרס." או לאפשר לאנשים לבדוק את כוח העבודה שלהם ולמצוא תחומים שבהם יש ליקויים לפי דעתם. אלה הדברים שעובדים טוב כנראה.
חוץ מזה, צריך כמובן להתאים את דרכי הפעולה למוסכמות תרבותיות מקומיות. שיטות שיכולות לעבוד בארצות הברית ובבריטניה לא בהכרח יתאימו לאזורים מסוימים באסיה. אז חשוב להתאים את אופן הפעולה.
איזו פעולה רוב צוותי תפעול של בניינים יכולים לבצע בטווח הקצר, כדי לשפר את כללי הבטיחות הנוגעים לנגיף הקורונה?
לנסות את הגישה המרובדת, ולבדוק את האוורור בבניין. לעשות סיבוב ולראות אם יש משהו אחר שצריך לשים לב אליו. וגם לצרף עוד מישהו לבדיקה. כי אתם כנראה הייתם מעורבים בפעילות מההתחלה, ויכול להיות שמרוב עצים אתם כבר לא רואים את היער. כדאי לבקש ממישהו אחר לבדוק את הדברים עבורכם, מישהו שמבין את הסיכונים ומעודכן במידע העדכני. מומחה שיסתכל על הדברים בפעם הראשונה יוכל לעצור את התפשטות הווירוס בבניין.
מה השינוי שהמגפה יצרה, שהיית רוצה שיהפוך לקבוע גם בעתיד?
צריך להכין תוכנית למגפה הבאה, כי תהיה עוד מגפה. אם נחזור לרגע לדברים שהפתיעו אותנו, אז מה שהפתיע אותנו היה מספר הארגונים שלא הייתה להם תוכנית. אם הייתי צריך להעביר מסר אחד לארגונים בנוגע לעתיד, הייתי אומר להם שידאגו להכין תוכנית שתעמוד באתגר של המגפה הבאה, כי היא תקרה – זה רק עניין של זמן.
ט.מ. בראון הוא עיתונאי, סופר ומנחה פודקאסטים שחי בניו יורק.
